אז קודם כל, כל מי שלא ראה באמת חייב , במיוחד אם אתם עובדים בתחום המדיה וקוראים לעצמכם מומחי מדיה חברית, פרסומאים וכו… או בכלל מתרגשים מכמות לייקים שאתם מקבלים בפייסבוק
אני מצטערת מראש , הפוסט הזה יהיה פחות חמוד ואוטפטימי
אז מה יש לנו ? מצד אחד מקצוע שלא קיים לפני כמה שנים. מצד שני מקצוע שעשה את המהפך הגדול ביותר כולל מפתחים בזמן הבועה … אז ברור שאין אטיקה מקצועית במשהו שהוא עדיין לא מקצוע , מצד אחר לגמרי … ובכל זאת אולי בעוד כמה שנים הילדים שלנו ירצו להיות מומחי מדיה חברתית או שיסתכלו על זה כמו שאנו מסתכלים על משווקי הרבלייף ?
אז על מה אני מדברת בעצם?
אני מדברת על זה שהיום הילד המוכשר בגן הוא פייסבוק שאנו כל כך נהנים לשרת, כמו שבדיוק לפני כמה שנים נהנינו לשרת את גוגל והיינו בטוחים שהוא האלוהים.
בתמורה לכמה לייקים ותגובות והלוואי לכמות share נכבדת אנו נהיה מוכנים לשים תמונה פרובוקטיבית או נרגשת של הילדות שלנו, לעשות כמה לייקים לפני זה לאנשים שלא פגשנו מזמן ומתרגשים מלהיות ברשימת החברים שלנו.
אנו משתפים במדיה חברתית לא בשביל לשתף אלא בשביל לקבל תגובות, התודעה שלנו כבר מכוונת תגובה וקצת נוגדת את מראש את הקונספט של שיתוף אמיתי .
של הקסם הזה שיש באינטרנט , במדיום הכמעט מסתורי הזה שמאפשר לנו לחצות גבולות ובאמת להתחבר לאנשים בקצה השני של העולם
וכל מה שאני מרגישה כעת הוא עצב חסר תקווה
ממחזרים... 